סימן קפא - דין מים אחרונים, ובו י' סעיפים

הלכות מים אחרונים




סימן קפא - דין מים אחרונים, ובו י' סעיפים

א.  (א) מים אחרונים (ב) חובה :

ב.  מים אחרונים אין נוטלים על גבי קרקע (ג) [*] אלא בכלי (ד) מפני רוח רעה ששורה עליהם (ה) ואם אין לו כלי נוטל על גבי עצים דקים (ו) וכיוצא בהן:

ג.  אין נוטלין (ז) בחמין שהיד (ח) נכוית בהם מפני (ט) שמפעפעין (פירוש מבעבעין מלשון שחין אבעבועות) את הידים ואין מעבירין את הזוהמא:

ד.  אין צריך ליטול אלא (י) [*] עד פרק שני של אצבעות:

ה.  צריך שישפיל ראשי אצבעותיו למטה כדי (יא) שתרד הזוהמא :

ו.  אם המסובין רבים עד חמשה (יב) מתחילין מן המברך ואם הם יותר מתחילין (יג) [*] מן הקטן ונוטלין דרך ישיבתן (יד) ואין מכבדין זה את זה ליטול עד שמגיעין לחמשה האחרונים וכיון שלא נשארו אלא חמשה שלא נטלו (טו) מתחילין (טז) מן המברך :

ז.  (יז) אין מברכין שום ברכה על מים האחרונים:

ח.  יש אומרים שמים אחרונים אינם (יח) צריכים נגוב (יט) ולהרמב"ם מנגב ואחר כך מברך:

ט.  מים אחרונים (כ) נוטלים בכל (כא) מיני משקים :

י.  יש (כב) שאין נוהגים ליטול מים אחרונים ואפילו לנוהגים כן אדם שהוא אסטניס ורגיל ליטול ידיו אחר הסעודה לדידיה הוו ידים מזוהמות (כג) וצריך ליטול ידיו (כד) קודם ברכת המזון:
Free Web Hosting