סימן רטז - דיני ברכת הריח, ובו י''ד סעיפים
סימן ריז - ברכת הבשמים והמוגמר, ובו ח' סעיפים

הלכות ברכת הבשמים




סימן רטז - דיני ברכת הריח, ובו י''ד סעיפים

א.  (א) אסור ליהנות [*] מריח טוב (ב) עד שיברך (ג) קודם שיריח (ד) אבל לאחריו אין צריך לברך כלום:

ב.  (ה) אם זה שיוצא ממנו הריח עץ (ו) או מין עץ מברך בורא עצי בשמים. ואם הוא עשב מברך בורא עשבי בשמים. ואם אינו לא מין עץ ולא מין עשב (ז) כמו [*] המוס"ק מברך בורא מיני בשמים. ואם היה פרי (ח) ראוי לאכילה מברך (ט) הנותן ריח טוב בפירות והני מילי [*] כשנטלו להריח בו (י) [*] או לאכלו ולהריח בו אבל אם נטלו לאכלו [*] ולא נתכוין להריח בו (יא) [*] אף על פי שהוא מעלה ריח טוב אינו מברך (יב) ועל כולם אם אמר בורא מיני בשמים (יג) יצא הילכך על כל דבר שהוא מסופק בו מברך בורא מיני בשמים על (יד) אגוז מוסקאט"ה (טו) ועל קניל"ה (טז) וקלאו"ו וכל מיני בשמים שהם לאכילה מברך הנותן ריח טוב בפירות:

ג.  (יז) על הורד ועל הקנמון שהוא (יח) עור הנדי ועל (יט) מי הורד ועל (כ) הלבונה (כא) והמצטיכי וכיוצא בהם בורא [*] עצי בשמים:

ד.  (כב) על שמן אפרסמון מברך (כג) בורא שמן ערב :

ה.  שמן זית (כד) שכתשו או טחנו עד שחזר ריחו נודף מברך עליו (כה) בורא עצי בשמים :

ו.  (כו) שמן שבשמו (כז) כמו שמן המשחה אם בעצי בשמים מברך בורא עצי בשמים ואם בעשבי בשמים מברך בורא עשבי בשמים. ואם היו בו (כח) עצים ובשמים מברך בורא מיני בשמים (כט) ואם סיננו והוציא ממנו הבשמים יש אומרים שמברך (ל) בורא שמן ערב ויש אומרים שאינו מברך עליו כלל דהוי ריח (לא) שאין לו עיקר וכיון שספק הוא נכון ליזהר (לב) מלהריח בו :

ז.  (לג) סימלק וחילפי דימא מברך בורא עצי בשמים סימלק יש מפרשים (לד) רוסמארי"ן ויש מפרשים יאסמי"ן ויש מפרשים שהוא עשב שיש לו שלש שורות של עלין זו למעלה מזו ולכל שורה שלש עלין. וחילפי דימא (לה) הוא שבולת נרד שקורין אישפי"ק:

ח.  (לו) סיגלי והם ויאול"ש בורא עשבי בשמים:

ט.  נרגיס והוא חבצלת ויש אומרים שהוא ליריי"ו אם (לז) גדל בגנה מברך בורא עצי בשמים ואם הוא גדל בשדה מברך בורא עשבי בשמים:

י.  (לח) היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים (לט) מברך על כל אחד ברכה הראויה לו. הגה: ואם בירך על כולם מיני בשמים יצא (טור ריש הסימן). ואם צריך להקדים של עץ לשל עשבי בשמים (מ) עיין לעיל סימן רי"א :

יא.  הביאו לפניו הדס ושמן (מא) להריח בהם (מב) אם ברכותיהן שוות (מג) מברך על ההדס ופוטר את השמן (מד) ואם אינם שוות (מה) [*] מברך על ההדס תחלה :

יב.  מברכין על המוגמר (פירוש בשמים שמשימים על הגחלים (מו) להריח בהם ) [*] משיעלה קיטור עשנו (מז) [*] קודם שיגיע לו הריח (מח) אבל לא יברך קודם שיעלה קיטור העשן:

יג.  המוגמר אם הוא של עץ מברך (מט) בורא עצי בשמים ואם של עשב בורא (נ) עשבי בשמים ואם של שאר מינים בורא מיני בשמים:

יד.  (נא) [*] המריח באתרוג של מצוה מברך עליו (נב) ויש אומרים שאינו מברך (נג) לכך נכון שלא להריח בו. הגה: יש אומרים (נד) דהמריח בפת חם יש לו לברך שנתן ריח טוב בפת (אבודרהם ובית יוסף סימן רצ"ו בשם אורחות חיים) (נה) ויש אומרים דאין לברך עליו (בית יוסף) (נו) לכך אין להריח בו :




סימן ריז - ברכת הבשמים והמוגמר, ובו ח' סעיפים

א.  (א) [*] הנכנס לחנותו של בושם שיש בו מיני בשמים (ב) מברך (ג) בורא מיני בשמים ישב שם כל היום אינו מברך (ד) אלא אחת (ה) נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ודוקא שלא (ו) היה דעתו לחזור אבל היה דעתו לחזור (ז) לא יברך :

ב.  אין מברכין על הריח אלא אם כן נעשה להריח הילכך אין מברכין [*] על בשמים של מתים הנתונים למעלה מהמטה שאינם אלא להעביר סרחונו של מת אבל (ח) נתונים למטה מברכין שאני אומר (ט) לכבוד החיים הם עשוים וכן אין מברכין (י) על בשמים [*] של בית הכסא ולא על שמן (יא) העשוי להעביר את הזוהמא:

ג.  (יב) מוגמר שמגמרין בו את הכלים (יג) אין מברכין עליו (יד) לפי שלא נעשה להריח בעצמו של מוגמר אלא כדי ליתן ריח בכלים וכן המריח בכלים שהם מוגמרים אינו מברך לפי שאין עיקר (טו) [*] אלא ריח בלא עיקר:

ד.  בשמים (טז) של ערוה כגון קופה של בשמים (יז) תלוי בצוארה או אוחזת בידה או בפיה אין מברכים עליהם לפי שאסור להריח בהם שמא יבא לידי הרגל נשיקה או קירוב בשר:

ה.  בשמים (יח) של עבודת כוכבים אין מברכין עליהם (יט) לפי שאסור להריח בהם:

ו.  (כ) מסיבה של עובדי כוכבים אין מברכים על בשמים שלהם (כא) דסתם מסיבתן לעבודת כוכבים :

ז.  היה הולך חוץ לכרך והריח ריח טוב (כב) אם רוב העיר עובדי כוכבים אינו מברך (כג) [*] ואם רוב ישראל (כד) מברך :

ח.  (כה) [*] נתערב ריח שמברכין עליו בריח שאין מברכין עליו הולכים אחר הרוב: