סימן ריט - ברכת הודאות היחיד, ובו ט' סעיפים
סימן רכ - הטבת חלום ותעניתו, ובו ב' סעיפים
סימן רכא - ברכת הודאת הגשמים, ובו ב' סעיפים
סימן רכב - ברכת הודאת הטוב והרע, ובו ד' סעיפים
סימן רכג - מי שילדה אשתו, ומת מורישו, ובנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, מה מברך, ובו ו' סעיפים

הלכות ברכות הודאות




סימן ריט - ברכת הודאות היחיד, ובו ט' סעיפים

א.  ארבעה צריכים להודות [*] יורדי הים (א) כשעלו ממנה והולכי מדבריות כשיגיעו לישוב ומי שהיה חולה (ב) ונתרפא (ג) ומי שהיה [*] חבוש בבית האסורים ויצא וסימנך וכל החיים יודוך סלה "חבוש "יסורים "ים "מדבר:

ב.  ומה מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם (ד) הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב (ה) והשומעים אומרים מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה:

ג.  צריך לברך ברכה זו (ו) בפני עשרה [*] ותרי מינייהו רבנן דכתיב וירוממוהו בקהל עם (ז) ובמושב זקנים יהללוהו ואם [*] לא שכיחי רבנן לא יניח מלברך ונהגו לברך אחר קריאת התורה לפי שיש שם עשרה ואם בירך בפחות מעשרה (ח) יש אומרים שיצא [*] ויש אומרים שלא יצא וטוב לחזור ולברך בפני עשרה (ט) בלא הזכרת שם ומלכות :

ד.  (י) אם בירך אחר ואמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר גמלך כל טוב (יא) [*] וענה אמן (יב) יצא וכן אם אמר בריך רחמנא מלכא דעלמא (יג) דיהבך לן וענה אמן יצא. הגה: (יד) [*] ואין זה ברכה לבטלה מן המברך (טו) אף על פי שלא נתחייב בברכה זו הואיל ואינו מברך (טז) רק דרך שבח והודאה (יז) על טובת חבירו (יח) ששמח בה (טור):

ה.  אם בירך אחד הגומל לעצמו ונתכוין להוציא את חבירו ושמע חבירו וכוון לצאת יצא אפילו בלא עניית אמן (כיון שהמברך גם כן חייב יצא האחר בלא עניית אמן) (טור):

ו.  (יט) אם איחר יש לו תשלומין לברך כל זמן שירצה ונכון שלא לאחר (כ) שלשה ימים :

ז.  באשכנז וצרפת אין מברכין כשהולכין מעיר לעיר (כא) שלא חייבו אלא בהולכי מדברות דשכיחי ביה חיות רעות ולסטים ובספרד (כב) נוהגין לברך מפני שכל הדרכים בחזקת סכנה (כג) ומיהו בפחות מפרסה אינו מברך ואם הוא מקום מוחזק בסכנה ביותר אפילו בפחות מפרסה:

ח.  בכל חולי צריך לברך אפילו אינו חולי של סכנה ולא מכה של חלל אלא (כד) כל שעלה למטה וירד (כה) מפני שדומה כמי שהעלוהו לגרדום (פירוש מעלות שעושין דיינים לשבת כשדנין) לידון (כו) ואין הפרש בין שיש לו מיחוש קבוע ובא מזמן לזמן (כז) ובין שאינו קבוע . הגה: ויש אומרים דאינו מברך רק על חולי שיש בו סכנה (כח) [*] כגון מכה של חלל (טור בשם הראב"ד והר"ר יוסף וכן נוהגין באשכנז):

ט.  הני ארבעה לאו דוקא דהוא הדין למי שנעשה לו נס כגון שנפל עליו כותל או ניצול מדריסת שור ונגיחותיו או שעמד עליו בעיר אריה לטורפו או (כט) אם גנבים באו לו או שודדי לילה וניצול מהם וכל כיוצא בזה (ל) כולם צריכים לברך הגומל ויש אומרים שאין מברכין הגומל (לא) אלא הני ארבעה דוקא וטוב לברך (לב) בלא הזכרת שם ומלכות :




סימן רכ - הטבת חלום ותעניתו, ובו ב' סעיפים

א.  הרואה חלום (א) ונפשו עגומה עליו (ב) ייטיבנו (ג) באפי תלתא דרחימו ליה (פירוש שאוהבים אותו) ולימא באפייהו חלמא טבא חזאי ולימרו אינהו טבא הוא (ד) וטבא להוי וכו':

ב.  (ה) יפה (ו) תענית לבטל חלום רע (ז) כאש לנעורת . הגה: ודוקא בו ביום ואפילו בשבת. ועיין לקמן סימן רפ"ה:




סימן רכא - ברכת הודאת הגשמים, ובו ב' סעיפים

א.  (א) [*] אם היו בצער מחמת עצירת גשמים וירדו גשמים [*] מברכים עליהם אף על פי שלא ירדו עדיין כדי רביעה משירדו כל כך שרבו על הארץ שיעלו (עליהם) אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה. הגה: ומה שאין אנו נוהגים בזמן הזה בברכת הגשמים משום דמדינות אלו תדירים בגשמים (ב) ואינן נעצרין כל כך (סמ"ג ואגור וכל בו):

ב.  ומה מברך אם אין לו שדה אומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו ואילו פינו מלא שירה כים וכו' עד הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו וחותם ברוך אתה ה' אל (ג) רוב ההודאות ואם יש לו שדה (ד) בשותפות עם אחר מברך הטוב והמטיב (ה) ואם אין לו שותף בשדה (ו) [*] מברך שהחיינו . הגה: ו (ז) יש אומרים דהשומע שירדו גשמים מברך הטוב והמטיב (הרשב"א):




סימן רכב - ברכת הודאת הטוב והרע, ובו ד' סעיפים

א.  (א) על (ב) שמועות שהן טובות לו לבדו (ג) מברך שהחיינו ואם הן טובות לו ולאחרים מברך הטוב והמטיב:

ב.  [*] על שמועות רעות מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם [*] דיין האמת:

ג.  חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלמה ובנפש חפצה (ד) כדרך שמברך בשמחה על הטובה כי הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד את השם שהיא שמחה לו:

ד.  מברך על הטובה הטוב והמטיב (ה) אף על פי שירא שמא יבא לו רעה ממנו (ו) כגון שמצא מציאה וירא שמא ישמע למלך ויקח כל אשר לו וכן מברך על הרעה ברוך דיין האמת אף על פי שיבא לו טובה ממנה כגון שבא לו שטף על שדהו אף על פי שכשיעבור השטף היא טובה לו שהשקה שדהו:




סימן רכג - מי שילדה אשתו, ומת מורישו, ובנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, מה מברך, ובו ו' סעיפים

א.  (א) [*] ילדה אשתו (ב) [*] זכר (ג) מברך הטוב והמטיב וגם היא צריכה לברך כן. הגה: (ד) ואם מתה אשתו (ה) [*] בלידתה (ו) מברך שהחיינו דהא ליכא הטבה לאחריני וכן אם מת האב קודם שילדתו היא מברכת שהחיינו (כן נראה לי ליישב הרשב"א סימן רמ"ה). [*] ויש שכתבו שנהגו להקל (ז) בברכה זו שאינה חובה אלא רשות ומזה נתפשט שרבים מקילים באלו הברכות:

ב.  (ח) מת אביו מברך דיין האמת היה לו ממון שיורשו אם [*] אין לו אחים מברך (ט) גם כן שהחיינו [*] ואם יש לו אחים (י) במקום שהחיינו מברך הטוב והמטיב. הגה: שאין מברכין הטוב והמטיב אלא אם כן יש לו שותפות באותה טובה (טור):

ג.  (יא) בנה (יב) [*] בית חדש או קנה (יג) כלים חדשים אפילו (יד) היה לו כיוצא באלו תחלה או קנה וחזר וקנה מברך על כל פעם (טו) שהחיינו ולאו דוקא חדשים דהוא הדין לישנים אם הם חדשים לו שלא היו אלו שלו מעולם ולא אמרו חדשים אלא (טז) לאפוקי אם מכרן וחזר וקנאן:

ד.  (יז) בשעת הקנין יש לו לברך אף על פי שעדיין לא נשתמש בהם שאין הברכה אלא על ידי שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן וכשילבשם מברך (יח) מלביש ערומים :

ה.  [*] קנה כלים שמשתמשין בהם (יט) הוא ובני ביתו [*] מברך הטוב והמטיב אם נתנו לו (כ) במתנה מברך הטוב והמטיב [*] שהיא טובה (כא) לו ולנותן :

ו.  על דבר שאינו חשוב כל כך (כב) כגון חלוק או מנעלים ואנפלאות (פירוש מנעלים קטנים שחופין רוב הרגל) אין לברך עליהם ואם הוא עני ושמח בהם יברך. הגה: (כג) ויש אומרים דאפילו עני אינו מברך על חלוק ומנעלים וכדומה (כד) וכן נוהגין (טור בשם תוספות ותרומת הדשן סימן ל"ו). המנהג לומר למי שלובש בגד חדש תבלה ותתחדש. ויש מי שכתב שאין לומר כן על מנעלים או בגדים הנעשים מעורות של (כה) בהמה דאם כן היו צריכים להמית בהמה אחרת תחלה שיחדש ממנה בגד אחר וכתיב ורחמיו על כל מעשיו (מהרי"ו בפסקיו). והנה הטעם חלוש מאד ואינו נראה מכל מקום רבים מקפידים על זה שלא לאומרו: