סימן תער - דברים האסורים והמותרים בחנוכה, ובו ג' סעיפים
סימן תרעא - סדר הדלקת נר חנוכה, ומקום הנחתו, ובו ח' סעיפים
סימן תערב - זמן הדלקת נר חנוכה, ובו ב' סעיפים
סימן תרעג - שמנים ופתילות הכשרות לחנוכה, ובו ד' סעיפים
סימן תרעד - שמותר להדליק מנר לנר, ובו ב' סעיפים
סימן תרעה - שהדלקה עושה מצוה ולא הנחה, ובו ג' סעיפים
סימן תרעו - סדר הברכות וההדלקה, ובו ה' סעיפים
סימן תרעז - דין אכסנאי בחנוכה, ובו ד' סעיפים
סימן תרעח - נר של שבת קודם לנר של חנוכה, ובו סעיף אחד
סימן תרעט - בערב שבת מדליקין נר חנוכה תחלה, ובו סעיף אחד
סימן תרפ - שלא להניח הנרות סמוך לפתח בליל שבת, ובו ב' סעיפים
סימן תרפא - אין מבדילין בנר חנוכה במוצאי שבת, ובו ב' סעיפים
סימן תרפב - דין על הניסים בחנוכה, ובו ג' סעיפים
סימן תרפג - סדר הלל בחנוכה, ובו סעיף אחד
סימן תרפד - סדר קריאת התורה בחנוכה, ובו ג' סעיפים
סימן תרפה - סדר ד' פרשיות, ובו ז' סעיפים

הלכות חנוכה




סימן תער - דברים האסורים והמותרים בחנוכה, ובו ג' סעיפים

א.  בכ"ה בכסליו (מתחילין) (א) שמונת ימי חנוכה (ב) ואסורים בהספד ותענית אבל מותרין בעשיית מלאכה ונוהגות (ג) הנשים שלא לעשות מלאכה (ד) בעוד שהנרות דולקות ויש מי שאומר (ה) שאין להקל להם :

ב.  ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות (ו) שלא קבעום למשתה ושמחה . הגה: ויש אומרים שיש קצת מצוה ברבוי הסעודות משום (ז) דבאותן הימים היה חנוכת המזבח (מהר"א מפראג). [*] ונוהגין לומר (ח) זמירות ותשבחות בסעודות שמרבים בהם (ט) ואז הוי סעודת מצוה (מנהגים). יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב (י) שהאכילה יהודית את האויב (כל בו ור"ן):

ג.  אין מספידין בהם אלא לחכם בפניו. הגה: (יא) ואין מתענין יום שמת בו אב או אם ותענית חלום בחנוכה עיין לעיל סימן תקס"ח סעיף ה'. ולענין צדוק הדין עיין לעיל (יב) בהלכות ראש חודש סימן ת"כ בהג"ה. ועיין לקמן סימן תרפ"ג:




סימן תרעא - סדר הדלקת נר חנוכה, ומקום הנחתו, ובו ח' סעיפים

א.  (א) צריך ליזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה (ב) [*] ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה (ג) שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק:

ב.  כמה נרות מדליק [*] בלילה הראשון מדליק אחד (ד) מכאן ואילך מוסיף והולך (ה) אחד בכל לילה (ו) עד שבליל האחרון (ז) יהיו שמנה ואפילו אם רבים בני הבית (ח) [*] לא ידליקו יותר . הגה: (ט) [*] ויש אומרים דכל אחד מבני הבית (י) ידליק (רמב"ם) וכן המנהג פשוט [*] ויזהרו ליתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד [*] כדי שיהא היכר כמה נרות מדליקין (מהר"א מפראג):

ג.  נר שיש לו (יא) שתי פיות (יב) עולה לו בשביל שנים :

ד.  [*] מילא קערה שמן והקיפה פתילות (יג) אם כפה עליה כלי כל פתילה עולה בשביל נר אחד לא כפה עליה כלי אפילו לנר אחד אינו עולה (יד) לפי שהוא כמדורה . הגה: ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות (טו) בשורה בשוה ולא בעגול (טז) דהוי כמדורה (הגהות מיימוני בשם סמ"ק) [*] ומותר להדליק (יז) בפמוטות שקורין לאמפ"א (יח) מאחר שכל נר מובדל הרבה מחבירו (תרומת הדשן סימן ק"ה). ויזהרו כשעושים נרות אפילו בשעוה (יט) שאין לדבקן ביחד ולהדליקן דהוי כמדורה (פסקי מהר"י ס"ה) (כ) [*] אפילו בנרות של שבת ויום טוב יזהרו שלא לעשות כן (אור זרוע):

ה.  נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים (כא) מבחוץ אם הבית פתוח לרשות הרבים מניחו על פתחו (כב) ואם יש חצר לפני הבית מניחו על [*] פתח החצר ואם היה דר בעלייה (כג) שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצות מניחו על שלחנו ודיו (כד) [*] וצריך נר אחר להשתמש לאורו (כה) ואם יש מדורה אין צריך נר אחר ואם הוא אדם חשוב שאין דרכו להשתמש לאור המדורה צריך נר אחר:

ו.  מניחו (כו) למעלה מג' טפחים ומצוה להניחו (כז) למטה מי' טפחים ואם הניחו למעלה מי' טפחים יצא אבל אם מניחו (כח) למעלה מכ' אמה (כט) לא יצא . הגה: ואפילו לקחה כך דלוק (ל) והניחה למטה מכ' לא יצא דהדלקה עושה מצוה (בית יוסף בשם תוספות):

ז.  מצוה להניחו (לא) בטפח הסמוך (לב) לפתח משמאל (לג) כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל (לד) ואם אין מזוזה בפתח מניחו מימין (לה) ואם הניחו בדלת עצמו יניחנו (לו) מחציו של כניסה לצד שמאל. הגה: ומיהו בזמן הזה שכולנו מדליקין בפנים ואין היכר לבני רשות הרבים כלל אין לחוש כל כך אם אין מדליקין בטפח הסמוך לפתח (לז) [*] ומכל מקום המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם (לח) ואין לשנות אלא אם כן רבים בני הבית שעדיף יותר להדליק כל אחד במקום מיוחד מלערב הנרות ביחד ואין היכר כמה נרות מדליקין. ומכל מקום יזהרו שלא להדליק במקום שמדליקין הנרות כל השנה כי אז לא יהיה היכר כלל ואף כי אין היכר רק לבני הבית מכל מקום היכר קצת מיהא בעיא. (לט) [*] ובבית הכנסת מניחו (מ) בכותל דרום ( (מא) כנרות המנורה , (מב) ומסדרן ממזרח (מג) למערב ) (תרומת הדשן סימן ק"ד, בית יוסף), (מד) ומדליקין ומברכין (בבית הכנסת) משום פרסומי ניסא. הגה: ואין אדם יוצא בנרות של בית הכנסת (מה) וצריך לחזור ולהדליק בביתו (ריב"ש סימן קי"א). ונוהגין (מו) להדליק בבית הכנסת בין מנחה למעריב ויש נוהגין להדליק בערב שבת (מז) [*] קודם מנחה (כל בו ואבודרהם). (מח) אם רוצה למהר להתפלל לאחר שבירך השליח ציבור והדליק אחד מהן (מט) יוכל השמש להדליק הנשארים והשליח ציבור יתפלל (מהרי"ל):

ח.  (נ) חצר [*] שיש לו שני פתחים משני רוחות צריך להדליק בשתיהן (נא) מפני החשד ואם שני הפתחים (נב) ברוח אחד ( (נג) והם בבית (אחד) (כל בו) די לו באחד מהם. הגה: ואם מדליק בשני פתחים אינו מברך רק באחד מהם ובשני מדליק בלא ברכה (ר"ן). מיהו בזמן הזה שכולם מדליקין (נד) בפנים ממש ואין היכר לבני רשות הרבים כלל אפילו יש לחצר או לבית הרבה פתחים להרבה רוחות אין מדליקים אלא פעם אחת בפנים כן נראה לי וכן המנהג פשוט:




סימן תערב - זמן הדלקת נר חנוכה, ובו ב' סעיפים

א.  אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה אלא (א) [*] עם סוף שקיעתה [*] לא מאחרים [*] ולא מקדימים ויש מי שאומר (ב) שאם הוא טרוד יכול להקדים (ג) מפלג המנחה ולמעלה ובלבד (ד) [*] שיתן בה שמן עד שתכלה רגל מן השוק:

ב.  שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא (ה) הלכך צריך ליתן בה שמן [*] כזה (ו) השיעור ואם נתן בה יותר (ז) יכול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן וכן יכול (ח) להשתמש לאורה לאחר זה הזמן. הגה: יש אומרים (ט) שבזמן הזה שמדליקין בפנים (י) אינו צריך ליזהר להדליק קודם שתכלה רגל מן השוק (דברי עצמו וטור בשם התוספות) [*] ומכל מקום טוב יותר ליזהר גם בזמן הזה. ומיהו הני מילי לכתחלה אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק מדליק והולך (יא) כל הלילה ואם עבר כל הלילה ולא הדליק אין לו תשלומין. הגה: ובלילות האחרות ידליק (יב) כמו שאר בני אדם אף על פי שלא הדליק בראשונה (מצא כתוב בשם מהרי"ל ואגודה ודברי עצמו):




סימן תרעג - שמנים ופתילות הכשרות לחנוכה, ובו ד' סעיפים

א.  (א) כל השמנים והפתילות (ב) כשרים (ג) לנר חנוכה ואף על פי שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה ואין האור נתלה יפה באותם הפתילות. הגה: ומיהו שמן זית מצוה מן המובחר (מרדכי וכל בו ומהרי"ל). ואם אין שמן זית מצוי מצוה בשמנים שאורן זך ונקי ונוהגין במדינות אלו להדליק בנרות של (ד) שעוה כי אורן צלול כמו שמן. (ה) ואפילו בליל שבת שבתוך ימי חנוכה מותר להדליק בנר חנוכה השמנים והפתילות שאסור להדליק בהם נר שבת, הגה: (ו) אם אינו נותן בנר רק כדי שיעור מצותו (תשובת הרשב"א סימן ק"ע), (ז) לפי שאסור להשתמש (ח) בנר חנוכה (ט) בין בשבת בין בחול (י) ואפילו לבדוק מעות או למנותן לאורה (יא) אסור ו (יב) אפילו תשמיש של קדושה כגון ללמוד לאורה (יג) אסור [*] ויש מי שמתיר בתשמיש של קדושה (יד) ונוהגים להדליק נר נוסף כדי (טו) [*] שאם ישתמש לאורה [*] יהיה לאור הנוסף שהוא אותו שהודלק אחרון (טז) ויניחנו מרחוק קצת משאר נרות מצוה. הגה: ובמדינות אלו אין נוהגים להוסיף רק (יז) מניח אצלן (יח) השמש שבו מדליק הנרות והוא (יט) עדיף טפי ויש לעשותו (כ) יותר ארוך משאר נרות שאם בא להשתמש ישתמש לאותו נר (מרדכי). (כא) אם נתערב נר חנוכה האסור בהנאה בשאר נרות אפילו אחד באלף לא בטיל (כב) דהוי דבר של מנין (תרומת הדשן סימן ק"ג) אלא ידליק מן התערובות (כג) כל כך שבודאינר של היתר דולק עם נר של איסור [*] ואז (כד) מותר להשתמש אצלן (דברי עצמו):

ב.  (כה) [*] הדלקה עושה מצוה לפיכך [*] אם כבתה קודם שעבר זמנה אינו זקוק לה ואפילו כבתה בערב שבת קודם קבלת שבת (כו) שעדיין הוא מבעוד יום אינו זקוק לה וכן אם לאחר שהדליקה בא לתקנה וכיבה אותה בשוגג אינו זקוק לה. הגה: (כז) ואם רוצה להחמיר על עצמו ולחזור ולהדליקה אין לברך עליה (רשב"א סימן תקל"ט ור"ן):

ג.  נר של (כח) חרס שהדליק בו לילה אחת נעשה ישן ואין מדליקין בו לילה (כט) אחרת אלא לוקח חדשים בכל לילה ואם אין לו אלא ישן מסיקו בכל לילה באור ונר של מתכת אינו צריך חדש ושל זכוכית או של חרס (ל) מכוסה דינו כמתכת:

ד.  אין חוששין לפתילות להחליפם (לא) עד שתכלה :




סימן תרעד - שמותר להדליק מנר לנר, ובו ב' סעיפים

א.  מדליקין (א) נר חנוכה מנר חנוכה ודוקא להדליק זה מזה (ב) בלא אמצעי אבל להדליק מזה לזה (ג) על ידי נר של חול אסור ויש מתירים (ד) גם בזה אלא אם כן הוא בענין שיש לחוש שיכבה הנר של חול קודם שידליק נר אחר של חנוכה. הגה: ונהגו להחמיר (ה) בנרות חנוכה שלא להדליק אפילו מנר לנר (ו) דעיקר מצותו אינו אלא נר אחד והשאר (ז) אינו למצוה כל כך לכן אין להדליק זה מזה (הגהות מיימוני ומרדכי). וכל זה אינו רק בעוד שדולקין למצותן אבל אחר שעבר זמן המצוה מותרים בהנאה כל שכן (ח) שמותר להדליק מהן (בית יוסף הלכות קטנות):

ב.  יש מי שאומר שנר של בית הכנסת ושל שבת ושל חנוכה כולם של מצוה הם (ט) ומותר להדליק זה מזה . הגה: והוא הדין נר של תלמוד תורה או נר לחולה הצריך נר (נימוקי יוסף הלכות קטנות). ובענין נר של בית הכנסת, עיין לעיל סימן קנ"ד סעיף י"ד:




סימן תרעה - שהדלקה עושה מצוה ולא הנחה, ובו ג' סעיפים

א.  (א) הדלקה עושה מצוה ולא הנחה שאם היתה מונחת במקומה שלא לשם מצות חנוכה מדליקה שם ואינו צריך להסירה ולהניחה לשם מצות חנוכה (ב) לפיכך עששית שהיתה דולקת כל היום שהדליקה מערב שבת למצות חנוכה למוצאי שבת (ג) מכבה ומדליקה לשם מצוה (ד) ומכל מקום צריך (ה) שידליקנה במקום הנחתה שאם הדליקה בפנים (ו) והוציאה לחוץ לא יצא שהרואה אומר לצורכו הוא מדליקה וכן אם מדליקה (ז) ואוחזה בידו במקומה לא יצא שהרואה אומר לצרכו הוא אוחזה:

ב.  יש מי שאומר דכיון דהדלקה עושה מצוה צריך שיתן שמן בנר כדי שיעור קודם הדלקה אבל אם בירך והדליק ואחר כך הוסיף שמן עד כדי שיעור (ח) לא יצא ידי חובתו :

ג.  (ט) [*] אשה מדלקת נר חנוכה (י) שאף היא חייבת בה אבל אם הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה (יא) כלום (יב) ואף על פי שהניחה גדול (יג) ויש מי שאומר בקטן שהגיע לחינוך מותר. הגה: (יד) [*] ולדידן דכל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק גם כן:




סימן תרעו - סדר הברכות וההדלקה, ובו ה' סעיפים

א.  המדליק בליל ראשון מברך שלש ברכות (א) להדליק נר חנוכה . ושעשה נסים. ושהחיינו ואם לא בירך זמן בליל ראשון מברך בליל שני (ב) או כשיזכור :

ב.  מליל ראשון ואילך מברך (ג) שתים להדליק ושעשה נסים . הגה: [*] ויברך כל הברכות (ד) קודם שיתחיל להדליק (מהרי"ל):

ג.  מי שלא הדליק (ה) ואינו עתיד להדליק באותו הלילה (ו) וגם אין מדליקין עליו בתוך ביתו כשרואה נר חנוכה מברך שעשה נסים ובליל ראשון מברך גם שהחיינו ואם אחר כך בליל ב' או ג' בא להדליק (ז) אינו חוזר ומברך שהחיינו:

ד.  (ח) אחר שהדליק אומר הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות וכו':

ה.  יתחיל להדליק בליל ראשון (ט) בנר היותר ימיני [*] ובליל ב' כשיוסיף נר אחד סמוך לו יתחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי (י) [*] כדי להפנות לימין וכן בליל ג' כשיוסיף עוד אחד סמוך לשני נרות הראשונות יתחיל בנוסף ובו יתחיל הברכה ואחר כך יפנה לצד ימין (יא) וכן בכל לילה נמצא שתמיד מברך על הנוסף שהוא מורה על הנס שהרי בתוספת הימים ניתוסף הנס:




סימן תרעז - דין אכסנאי בחנוכה, ובו ד' סעיפים

א.  (א) אכסנאי (ב) שאין מדליקין עליו בביתו צריך (ג) [*] לתת פרוטה לבעל הבית (ד) [*] להשתתף [*] עמו בשמן של נר חנוכה (ה) ואם יש לו (ו) [*] פתח [*] פתוח (ז) [*] לעצמו (ח) צריך להדליק בפתחו (ט) אף על פי שאותו בית אינו מיוחד אלא לשינה והוא אוכל על שלחן בעל הבית. והוא הדין לבן (י) האוכל אצל אביו . הגה: (יא) ויש אומרים דבזמן הזה שמדליקים בפנים ממש ידליק (יב) [*] במקום שאוכל וכן נהגו (תשובת הרשב"א סימן תקמ"ב):

ב.  (יג) קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק:

ג.  יש אומרים שאף על גב שמדליקין עליו בתוך ביתו אם הוא במקום שאין בו ישראל מדליק בברכות. הגה: (יד) כי חייב לראות הנרות (מרדכי) וכן נוהגין. ואפילו אם הוא אצל יהודים ורואה הנרות (טו) אם רוצה להחמיר על עצמו [*] ולהדליק בפני עצמו מדליק ומברך עליהם (טז) וכן נוהגין (תרומת הדשן ומהרי"ל ותשובת מהרי"ל סימן קמ"ה):

ד.  (יז) הנותר ביום השמיני (יח) [*] מן השמן [*] הצריך [*] לשיעור הדלקה עושה לו מדורה (יט) ושורפו בפני עצמו שהרי הוקצה למצותו ואם נתערב בשמן אחר ואין ששים לבטלו יש מי שאומר (כ) שאין להוסיף עליו כדי לבטלו:




סימן תרעח - נר של שבת קודם לנר של חנוכה, ובו סעיף אחד

א.  מי שאין ידו משגת (א) לקנות נר חנוכה ונר שבת יקנה נר שבת (ב) מפני שלום ביתו (ועיין לעיל (ג) סימן רס"ג סעיף ג'). ואם יש לו לשל שבת (ד) ואין לו לנר חנוכה וליין לקידוש היום (ה) יקנה לנר חנוכה (ו) משום פרסומי ניסא . הגה: והוא הדין נר חנוכה (ז) קודם ליין הבדלה (ח) ועיין לעיל סימן רצ"ו סעיף ה':




סימן תרעט - בערב שבת מדליקין נר חנוכה תחלה, ובו סעיף אחד

א.  בערב שבת מדליקין (א) נר חנוכה תחלה ואחר כך נר שבת. הגה: ומברך עליהם כמו בחול אף על פי שמדליקין (ב) בעוד היום גדול (תרומת הדשן סימן ק"ב):




סימן תרפ - שלא להניח הנרות סמוך לפתח בליל שבת, ובו ב' סעיפים

א.  (א) בליל שבת צריך ליתן (ב) שום דבר לחוץ (ג) בין הנרות לפתח בשביל הרוח שלא יכבה הנרות כשפותח את הדלת:

ב.  בערב שבת אסור לקבוע הנרות (ד) בדלת עצמה אחורי הדלת ויש מי שמתיר ( (ה) ועיין לעיל סימן רע"ז סעיף א'):




סימן תרפא - אין מבדילין בנר חנוכה במוצאי שבת, ובו ב' סעיפים

א.  במוצאי שבת (א) אין מבדילין חנוכה שאין נהנים לאורו ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו:

ב.  [*] מדליקין נר חנוכה בבית הכנסת (ב) קודם ההבדלה . הגה: (ג) וכל שכן בביתו שמדליק ואחר כך מבדיל שהרי כבר הבדיל בבית הכנסת:




סימן תרפב - דין על הניסים בחנוכה, ובו ג' סעיפים

א.  כל שמונת ימי חנוכה (א) אומר על הנסים (ב) בברכת המזון בברכת הארץ ובתפלה בברכת מודים ואם לא אמר (ג) אין מחזירין אותו (ועיין לעיל סימן רצ"ד סעיף ד' וה'). ומיהו אם נזכר באותה ברכה כל זמן שלא הזכיר את השם אפילו נזכר בין אתה להשם חוזר. הגה: יש אומרים כששכח על הניסים בברכות המזון (ד) כשמגיע להרחמן (ה) יאמר הרחמן יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו כו' (כל בו וכבר נתבאר סימן קפ"ז סעיף ד'):

ב.  גם במוסף של שבת ושל ראש חודש (ו) צריך להזכיר של חנוכה אף על פי שאין מוסף בחנוכה:

ג.  (ז) אין אומרים כשם שעשית וכו' אלא מסיים ועשית עמהם נסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת (ח) ויש אומרים שאומרים אותו :




סימן תרפג - סדר הלל בחנוכה, ובו סעיף אחד

א.  כל שמונת ימי חנוכה (א) גומרין את ההלל . הגה: וכל שמונת ימי חנוכה אין אומרים תחנון וצדקתך וצדקתך ולמנצח וצדוק הדין גם בערב חנוכה במנחה ועיין לעיל סימן קל"א (מהרי"ל ומנהגים):




סימן תרפד - סדר קריאת התורה בחנוכה, ובו ג' סעיפים

א.  קורין בקרבנות (א) הנשיאים שבפרשת נשא שלשה בכל יום ומתחילין בברכת (ב) כהנים (ויש אומרים שמתחילין ביום כלות משה (טור) (וכן אנו נוהגין). וקורא אותו (ג) עם כהן ולוי וישראל קורא ביום הראשון. (ויש אומרים שהכהן קורא כל אותה הפרשה עד ביום הראשון והלוי והישראל קורין ביום הראשון) (מנהגים) (וכן נוהגין). ביום שני קורא כהן ביום השני עד פר אחד בן בקר ולוי עד ביום השלישי וישראל חוזר וקורא ביום השני ועל דרך זה בכל יום. הגה: ויש אומרים שישראל קורא ביום שלאחריו דהיינו ביום השלישי וכן בכל יום, וכן נוהגין (הגהות מיימוני פרק י"ג מהלכות תפלה). ביום שמיני מתחילין ביום (ד) השמיני וגומרין כל הסדר וקורין פרשה ראשונה של בהעלותך (ונוהגין לסיים כן עשה את המנורה) (מנהגים):

ב.  בשבת שבחנוכה מוציאין ב' ספרים באחד קורא פרשה (ה) השבוע ובשני קורא (ו) בשל חנוכה (ז) ומפטיר רני ושמחי ואם חלו בו ב' שבתות מפטיר בשניה במלכים בנרות דשלמה. הגה: ואם חל חתונה בשבת זו (ח) מפטירין בשל חנוכה (מנהגים):

ג.  אם חל ראש חודש טבת בשבת מוציאין ג' ספרים וקורין ששה (ט) בפרשת השבוע ובשני קורא אחד (י) בשל ראש חודש ומתחיל וביום השבת ובשלישי קורא מפטיר בשל חנוכה (יא) ומפטיר רני ושמחי (יב) ואם חל ראש חודש בחול מוציאין ב' ספרים וקורין באחד שלשה בשל ראש חודש ובשני קורא אחד בשל חנוכה ואם טעה החזן (יג) וקרא רביעי בשל ראש חודש אם לא הוציאו ספר שני (יד) אין צריך לקרות יותר אבל אם הוציאו ספר שני (טו) משום פגמו צריך (טז) לקרות חמישי בשל חנוכה. הגה: [*] ואם טעה והתחיל לקרות בשל חנוכה (יז) צריך להפסיק לקרות בשל ראש חודש (אבודרהם הלכות ברכות). (יח) [*] ואם צריך לברך על קריאת ראש חודש עיין לעיל סימן ק"מ:




סימן תרפה - סדר ד' פרשיות, ובו ז' סעיפים

א.  (א) ראש חודש אדר הסמוך לניסן שחל להיות בשבת (ב) קורין פרשת שקלים שהיא כי תשא עד ועשית כיור נחשת (ג) ומפטיר ויכרות יהוידע ומוציאין שלשה ספרים באחד קורא פרשת (ד) השבוע (ה) ובשני של ראש חודש ובשלישי קורא מפטיר בפרשת שקלים:

ב.  בשבת שניה מוציאין שני ספרים באחד קורא פרשת (ו) השבוע ובשני קורא זכור את אשר עשה לך (ז) עמלק ומפטיר (ח) פקדתי את אשר עשה עמלק:

ג.  בשבת שלישית שהוא ט"ו באדר מפסיקין ובשבת רביעית שהיא כ"ב לאדר מוציאין שני ספרים באחד קורא בפרשת (ט) השבוע ובשני קורא פרשת (י) פרה ומפטיר וזרקתי עליכם מים טהורים ( (יא) ועיין לעיל סימן קל"ז סעיף ה'):

ד.  בשבת חמישי שהוא כ"ט באדר מוציאין ב' ספרים באחד קורא פרשת (יב) השבוע ובשני קורא החדש הזה (יג) לכם ומפטיר בראשון באחד לחדש:

ה.  חל ראש חדש אדר הסמוך לניסן בתוך ימי השבוע ואפילו בערב שבת מקדימין לקרות פרשת שקלים בשבת שלפניו ומפסיקין בשניה כדי שתהא פרשת זכור בשבת הסמוכה לפורים מלפניה ואם חל פורים בערב שבת מקדימים לקרות פרשת זכור בשבת שלפניו:

ו.  הימים שראוי לקבוע בהם ראש חדש אדר זבד"ו וסימן לשבתות ההפסקה זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו כלומר כשחל ראש חודש בשבת מפסיקין בחמשה עשר בו וסימן זט"ו וכשחל ביום ב' מפסיקין בו' בו וסימן ב"ו וכשחל ביום ד' מפסיקין בד' בו וסימן ד"ד וכשחל ביום ו' מפסיקין בשתי שבתות ב' בו וי"ו בו וסימן ובי"ו:

ז.  יש אומרים (יד) שפרשת זכור ופרשת (טו) פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא לפיכך בני הישובים שאין להם מנין צריכים לבוא (טז) למקום שיש מנין בשבתות הללו כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. הגה: ואם אי אפשר להם לבוא (יז) מכל מקום יזהרו לקרותם (יח) בנגינתם ובטעמם (מצא כתוב):